אזכרה, שנה למותו - הוא היה

(על פי יחיאל מוהר, הותאם ע''י הדוד משה )

מכל הימים שיצאו מגדרן,
בימים של גאון ויגון ותקווה,
שתי מילים יש פשוטות איומות מכולן,
שתי מילים נוראות, הוא היה.
הוא היה נער חמד, הוא היה מתולתל,
הוא הצטיין בקרבות מגע ואתגרים לא שלל,
וכשהחליט לצאת למסע, הוא רצה חוויה,
ועכשיו....הוא היה, הוא היה.
הוא חדר לכולנו ללב הרוטט,
עת נשק לעולם ורק מלאו לו כ'ג בעת.
מבאר החיים לא שתה לרוויה,
ועכשיו....הוא היה, הוא היה.
מול אתגרים רציניים הנער צעד.. והגיע,
אך רעד אדמה בקצה העולם, הצליח אותו שם להכריע.
מורא כל נגד אש, בעת כל חושש, זאת לא ידע.
כך הופכים נערים כמותו אגדה.
ועכשיו....הוא היה, הוא היה.
מכל הימים שיצאו מגדרן,
בימים של גאון ויגון ותקווה.
יש מילים פשוטות איומות מכולן,
שתי מילים נוראות, הוא היה.
אותך גבי נזכור, יחיד ומיוחד.
בכל עת ובכל הוויה,
וקולות מסביב עדי עד יהדהדו ויספרו,
כי כמוך לא יהיה, לא היה, לא היה.