גבי והמייגין קאי

גבי היה ילד אנרגטי וספורטיבי וכבר בהיותו בגן השתתף בשיעורי התעמלות בחוג אחר הצהרים.
היכולת הפיזית יחד עם סרטי צבי הנינג'ה שהציתו את דמיונו, הביאו אותו לקראת גיל שש להצטרף לאימוני קרב מגע לילדים, מייגין קאי, במסגרת מרכז אוקטגון  ללימודי האימון הגופני. כבר בשלב זה נוצר קשר אמיץ בין המדריך גיא (לימים ד"ר גיא מור, מייסד המרכז ומנהלו) לבין הזאטוט.
תחת ידיו של המאמן המסור אורי קוסטו, התאמן גבי בביצועי ה"קאטות" בדייקנות, התפתח והשתפר כל הזמן בביצועי אומנויות הלחימה ורכש מיומנויות חשובות של זריזות, קואורדינציה, כושר גופני מעולה וגם יכולות מנטליות של ריכוז, שליטה עצמית ונתינה. לצד אלה התפתחה השאיפה למצוינות והתחרותיות. הוא השתתף בתחרויות במועדון ומחוץ לו, ובדרך כלל חזר מהן עם מדליות.

ההתמדה באימונים במועדון ביטאה עבור גבי את החיבור החזק לתרבות של אומנויות הלחימה.
המועדון הפך ברבות השנים להיות סוג של בית עבור גבי. כילד צעיר השתלב כעוזר מדריך לזאטוטים, ובהמשך כעוזר מאמן קפדן ומקצועי. בו בזמן המשיך להתאמן ולהתחרות בתחרויות קרבות מגע ופנקרטיון.

הקשר עם גיא התהדק לכדי חברות אמיתית והערכה הדדית וגיא היה שם בשביל גבי בגיל ההתבגרות, תמך, כוון ועודד.
בגיל 18 גבי זכה לקבל חגורה שחורה לאחר מבחן שכלל סדרת קרבות עם עמיתים מבוגרים וחזקים ממנו. הוא היה חזק, נחוש וראוי.
כמעט לאורך כל הדרך צעדו גבי ועופר יחד באימוני המייגין קאי. שניהם אהבו מאד את המסגרת והתקדמו יחד במעלה החגורות הצבעוניות.

גבי התמיד בפעילות ספורטיבית ובאימוני קרב מגע גם בזמן הצבא, בחופשות ובסופי שבוע היה מגיע לאימון קרבות ותמיד שאף להשתפר.
אישיותו המיוחדת של גבי היא תוצר של הרבה מרכיבים, כאשר ה"מייגין קאי" אחד מעמודי התווך שלה.